רוטוויילר – Rottweiler

היסטוריה

הרוטוויילרים הם צאצאיו של המולוסוס, כלב מסוג מסטיף. אבותיהם צעדו לגרמניה עם הרומאים וסייעו ברעיית הבקר. במהלך מסעות הצבא הרומי, הכלבים הגדולים התרבו עם כלבים מקומיים באזורים שבהם עברו. הרומאים הקימו מושבות בדרום גרמניה כדי לנצח את האקלים והאדמה למטרות חקלאות, ובנו שם מבנים מרשימים עם מרצפות אדומות. מעל 600 שנים מאוחר יותר, בעת בניית כנסייה חדשה, התושבים גילו שאריות של הווילות הרומיות, וקראו לעיירה על שם המרצפות האדומות שמצאו: das Rote Wil.

במרוצת הדורות כלבי הרוטוויילר שימשו בעיקר לרעיית הבקר וליווי הפרות לקצב בעיר. בדרכם חזרה, האיכרים נהגו לקשור את ארנקיהם עם הכסף שהרוויחו מהבשר לצווארם של הכלבים כדי להתגונן בפני גנבים. הקצבים גם נהגו להשתמש ברוטוויילרים כדי למשוך את עגלותיהם.

עידן הרכבות שם קץ לתקופה זו, והגזע כמעט נכחד עד שב-1901 נוסד מועדון רוטוויילר ולאונברגר והגזע זכה להכרה רשמית. מאז, האופי והמאפיינים של הגזע כמעט ולא השתנו. החלו להשתמש בהם ככלבי משטרה, והם נהיו פופולריים יותר ויותר. הם הגיעו לאמריקה בסוף שנות ה-20, ונעשו אפילו יותר אהודים לאחר מלחמת העולם השניה.

אילוף רוטווילר

כלבים אלו ידועים בכוחם הרב. הם רגועים, נוחים לאימון, אמיצים ונאמנים לבעליהם ומשפחתם. הם יגנו על המשפחה בחירוף נפש אם הם יחושו סכנה. רוטוויילרים הם רציניים, קרי רוח ומלאי בטחון, ולכן הם צריכים שבעליהם יפגינו החלטיות ודומיננטיות וידעו להתמודד עם גודלם ועצמתם. הם חכמים במיוחד ומתאימים מאד ככלבי משטרה או צבא, אך בגלל גודלם רצוי להתחיל באילופם בגיל צעיר. הם חברתיים מאד ולא ייהנו מחיים במלונה או מקשירה ממושכת בחצר. בזמן אימונם חשוב להבהיר את סטאטוס הבעלים כמנהיג הלהקה, כי הם זקוקים לתחושת הסדר והכללים הברורים. אם הרוטוויילר מבין שכל בני האדם מעליו בהיררכיה החברתית, הוא יהיה נהדר עם ילדים, ואפילו עם חתולים וכלבים אחרים. אורחים רצויים בבית המשפחה לרוב יתקבלו בברכה ובהתלהבות, אבל זרים כנראה לא יוכלו להגיע קרוב יותר מהמדרכה שמחוץ לבנין.

גובה

זכרים: 61-96 ס”מ
נקבות: 56-63 ס”מ

משקל

זכרים: 43-59 ק”ג
נקבות: 38-52 ק”ג

תוחלת חיים

סביבות 10-12 שנים.

טיפוח

לרוטוויילרים יש פרווה קצרה וסמיכה, בכמות התלויה באקלים שבו הכלב חי. מומלץ להבריש אותם אחת לשבוע כדי להיפטר מהשיער המת. הם משירים פעמיים בשנה, ובתקופה זו מומלץ להבריש יותר כדי להשתלט על הפרווה העודפת. יש לקלח אותם בעת הצורך, אך להקפיד לא לרחוץ אותם מחוץ לבית כשמזג האוויר קר מדי. מומלץ לצחצח את שיניהם בין פעמיים לשלוש בשבוע, ואפילו פעם ביום כדי למנוע מחלות חניכיים וריח רע.

לפרטים דברו איתי: 050-5236090050-5236090 או מלאו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!

captcha