הפעלות לימי הולדת עם כלבים

כלבי נחיה

ש תיעודים של כלבים שמסייעים לעיוורים משחר ההיסטוריה, אבל רק לאחת מלחמת העולם הראשונה החלה תוכנית רשמית לכלבי נחייה. בית ספר בפוטסדאם שבגרמניה אימן רועים גרמנים לסייע ולהנחות חיילים שהתעוורו בקרב.

מאוחר יותר אישה אמריקאית אמידה בשם דורותי האריסון יוסטיס שחיה בשווייץ שמעה על התוכנית, והחלה לקדם את הרעיון בארצות הברית. ב-1927 היא פרסמה מאמר בנושא בעיתונות, ואיש עיוור מנאשוויל, טנסי שמע עליה ויצר איתה קשר. הוא לא אהב להיות תלוי באחרים, וכשהתפרסמה הכתבה הוא ביקש מיוסטיס שתאמן כלב עבורו. בתמורה, הוא יפיץ את הבשורה וילמד עיוורים אחרים שקיימת עבורם דרך לעצמאות. הוא הגיע לשווייץ עבור האימונים, והכלבה שקיבל, באדי, הפכה לכלבת הנחייה הראשונה באמריקה.

לאחר שחזר עם באדי לביתו בנאשוויל הוא קיים את הבטחתו, ובסיועה של גברת יוסטיס הוא הקים את המכון הראשון לאימון כלבי נחייה באמריקה.

כמה טיפים להתנהלות מול כלבי נחייה

אדם שזוכה לסיוע מכלב נחייה זקוק להרבה ריכוז כדי שיוכלו לעבוד יחד בצורה יעילה ובטוחה.

  • אסור שהכלב ירגיש שהוא מרכז תשומת הלב של בעליו והמשפחה. מומלץ לא ללטף ולחבק את הכלב כשהוא עובד – ליטוף מלא כוונות טובות עלול לפגום בחודשים של אימונים.
  • אין לתפוס את הרתמה/רצועה של הכלב או של בעליו. קודם שאלו את בעלי הכלב אם הם זקוקים לעזרה. כלבים אלו קיבלו אימון קפדני ויסודי, ובעליהם יודעים כיצד להתנהל עימם, אז ספקו עזרה רק אם מבקשים מכם!
  • אם אתם רוצים לסייע לעיוור/ת, דאגו לצעוד מהצד השני ולא לצידו של הכלב.
  • דאגו שכלבכם קשור ברצועה כשאתם מתקרבים לעיוור וכלב נחייה, והקפידו שיתנהג יפה ולא יסיח את דעת הכלב. אפשר גם להודיע לעיוור שאתם מתקרבים עם כלב נוסף.
  • חשוב לדעת: לפי החוק לכלב נחייה מותר ללכת לכל מקום שבעליו יכול ללכת אליו.