פאג סיני – Pug
היסטוריה
הפאג הוא אחד מגזעי הכלבים הוותיקים ביותר, ויש הסבורים שהפאגים נוצרו מוקדם יותר מ-400 לפנה"ס. מקורותיו של הפאג שנויים במחלוקת: יש חוקרים שמאמינים שהם הגיעו מאסיה, צאצאים של הפקינז. אחרים טוענים שמדובר בתולדה של בולדוגים קטנים, או צורה מיניאטורית של מסטיף צרפתי (דוג דה בורדו).
גזע הפאגים נהיה פופולרי במאה ה-19, בתקופה הויקטוריאנית. מנזרים בטיבט גידלו אותם כחיות מחמד, ואט אט הם הגיעו ליפן ולאירופה, שם הם הפכו לכלבי מלוכה.
הפאג היה הכלב הרשמי של בית אורנז'-נאסאו בהולנד, והנסיך וויליאם השני גידל אותם (אחד מכלבי הפאג שלו אף הציל את חייו ב-1572, כשנבח והסב את תשומת ליבו של הנסיך לאויבים מתקרבים). ג'וזפין, אשתו של נפוליאון, גידלה פאג בשם פורטון. בליל כלולותיהם, כשנפוליאון סירב להכניס את הכלב למיטתם, ג'וזפין הודיעה לו שאם הפאג לא יישן במיטה, גם היא לא. לאחר שהוכנסה לכלא היא השתמשה בפאג כדי להסתיר פתקים בקולרו ולשלוח הודעות לבעלה.
גזע הפאגים זכה להכרת ה-AKC (ארגון הכלבים הגזעיים באמריקה) ב-1885.
אילוף פאג סיני
הפאג הוא כלב נלהב ושמח, נרגש ומלא אנרגיה. הוא נאמן ושופע חיבה כלפי משפחתו, אוהב לשחק ולהשתעשע. כלבים אלו אינטליגנטיים מאד ומשתעממים בקלות ללא גיוון בשגרת האימונים שלהם. הם עלולים להיות מעט עקשנים ושובבים אם הם מרגישים שהם דומיננטיים יותר מהאנשים שסביבם. פאגים מאד רגישים לטון הדיבור של בעליהם, אז אין צורך ביותר מנזיפות בזמן אילופם – הם זקוקים להנחיה רגועה אך תקיפה ומלאת בטחון. הם מתאימים ככלבי שמירה, מסתדרים בקלות עם כלבים וחיות מחמד אחרות, וידידותיים כלפי ילדים ואורחים. למרות זאת, פאגים שמרגישים בעמדת כוח ביחס לבעליהם האנושיים עלולים להפגין קנאה ולגונן על אוכל, רהיטים, או אזורים מסוימים בבית. התנהגות כזו יכולה להיפתר באמצעות הצבת כללים ברורים והפגנת דומיננטיות ומנהיגות.
גובה
זכרים: 30-36 ס"מ
נקבות: 25-30 ס"מ
משקל
זכרים: 6-9 ק"ג
נקבות: 6-8 ק"ג
תוחלת חיים
סביבות 12-15 שנים.
טיפוח
פרוותם חלקה וקצרה, וקל לטפח אותה. אף על פי כך, הם משירים לא מעט ויש להבריש אותם באופן קבוע. מומלצת מקלחת חודשית לפחות (הם קטנים, אפשר להשתמש בכיור או בגיגית) שלאחריה יש לייבש אותם בקפידה, שכן הם עלולים להתקרר. רצוי לנקות את הקפלים בפניהם כדי למנוע הצטברות לכלוך. לפאגים יש נטייה לאכול יותר משבריא להם, ולכן יש להיזהר עם התזונה שלהם. מומלץ לקצוץ את ציפורניהם בזהירות לעיתים תכופות, כי הם לא תמיד שוחקים אותם באופן טבעי כמו כלבים שמרבים להתרוצץ בחוץ.
הנכם מוזמנים ליצור אתנו קשר בטלפון, או להשאיר פרטים דרך האתר: