ניסוי מדעי מוכיח שכלבים מזהים הבעות פנים אצל בני אדם
אופן עריכת הניסוי
לודוויג הובר, מדען בכיר שעומד בראש מכון המחקר מסרלי של האוניברסיטה לרפואה ווטרינרית בווינה, אוסטריה, הוא המוביל, לצד צוות של חוקרים נוספים, את המחקר החדשני הבודק את תגובותיהם של כלבים להבעות רגשיות שונות בקרב בני אדם. על מנת לבחון באופן מדעי את הסוגיה, נבחרו עשרים כלבים, ממגוון גזעים וגדלים, להשתתף בניסוי. הכלבים אומנו על מנת ללמדם לשחק משחק מחשב ייעודי, בו מוצגת סדרה של תמונות פנים הבעתיות. חלק מהכלבים זכו לתגמול בעת זיהוי הבעות שמחה ואילו אחרים תוגמלו על זיהוי פרצופים כועסים. בשלבים המתקדמים יותר של המשחק והניסוי, הוצגו בפני הכלבים הנבדקים תמונות של מחצית הפנים בלבד, בחלקם העליון או התחתון. התמונות השונות הוצגו על גבי מסך שמוקם באותו גובה של הכלב. תמונת פנים ובהן הבעה כועסת, עצובה או טרודה הוצגה בו זמנית לצד פרצוף מחויך או שמח, וכל כלב בחר, באמצעות נגיעה באפו על גבי מסך המגע, את התמונה הנכונה בעיניו. שיעורי הבחירה של כל כלב בתמונה המבטאת את הבעת הפנים אותה הוא תוגמל לזהות, נבדקו ותועדו באופן מדויק.
התוצאות שנצפו
תוצאות הניסוי והנתונים היו חד משמעיים, מרחיקי לכת ומדהימים ממש. מסתבר שמכלול הכלבים שהשתתפו בניסוי, בחרו את התשובה הנכונה, כלומר זו שתוגמלו לזהות בשלב ההכנה, בשיעורים של לא פחות מ- 70-100 אחוז מזמן המשחק! האחוזים, המצביעים על מובהקות סטטיסטית, מראים, ללא ספק, שכלבים אכן יכולים לזהות את הבעות הפנים השונות אצל בני אדם, ולקשרן להלכי רוח, של אושר ושמחה מול כעס או עצב. מאחר ותמונות הפנים שהוקרנו במהלך הניסוי כללו גם את בעליהם המוכרים להם וגם אנשים זרים לחלוטין, מתברר שיכולת הזיהוי הכלבית של הבעות הרגש האנושיות לא מוגבלת רק לבני אדם שהכלב מעולם לא פגש בעבר. במילים אחרות, מחקר מדעי מתקדם זה בתחום הווטרינריה מוכיח כי כלבים בהחלט מסוגלים להבחין בין ביטויי כעס ועצב לבין הבעות שמחה וקורת רוח אצל בני אדם, מבינים כי מדובר בשני סוגים של ביטויים שלהם משמעויות שונות ונבדלות זו מזו.
כיצד ניתן להסביר את תוצאות הניסוי
לודוויג הובר, המדען הבכיר שהוביל את הניסוי, סבור כי הפירוש של תוצאותיו מדבר בעד עצמו. למרות שמדובר בתוצאות שברורות לכל בר דעת, הוא מוצא מקום להוסיף כי בעיניו ההסבר היחידי לכך שהכלבים הנבדקים הצליחו באופן מובהק כל כך לזהות ולהבחין בין הבעות פנים של שמחה וכעס, אצל אנשים מוכרים וזרים לחלוטין גם יחד, הוא שהם זוכרים מחוויות חיי היומיום שלהם לצד בני האדם את האופן בו פנים אנושיות נראות ומשתנות כשאנו שמחים או כועסים. העובדה כי הכלבים שקיבלו הכשרה מקדימה לזיהוי ביטויים של כעס או שמחה, יכלו לזהות את ההבעות הללו גם כשהוצג החלק העליון של פנים או חלקן התחתון בלבד, רק מדגישה עד כמה מיומנות זו מפותחת אצל חברינו ההולכים על ארבע. ראוי לציין גם כי החוקרים מעידים על כך שהיה קל ופשוט יותר ללמד את הכלבים לזהות הבעות של שמחה ביחס לפרצופים המביעים רגשות אחרים. זאת אומרת, שכלבים מתורגלים מחיי היומיום שלהם לזהות ולהגיב ביתר קלות להלכי רוח חיוביים אצל בעליהם.
יישומים אפשריים של ממצאי הניסוי
אחת הדרכים להבין וליישם את תוצאות הניסוי המרתק הזה, נוגעת, כמובן, להתנהלות היומיומית שלנו עם הכלבים אשר בבעלותנו. אם הם רגישים כל כך להלכי הרוח והבעות הפנים שלנו, יש לכך ערך רב בכל הנוגע לאילוף, חינוך וניהול מיטבי של חיינו לצדם. התוצאות הללו ממחישות באופן חד משמעי את הדעה הרווחת בקרב בעלי כלבים ומאלפיהם כאחד, כי חיזוקים חיוביים חשובים לכלב יותר ומשפיעים עליו באופן טוב בהרבה ביחס למחוות שנועדו להרתיע או להעניש על התנהגות לא רצויה. היות והם מזהים ומן הסתם גם מצפים וכמהים לתגובותינו החיוביות, יש לנו אפשרות להסתמך על החיזוקים החיוביים שאנו מעניקים להם, על מנת לתעל אותם להתנהגות הרצויה לנו. בהקשר זה יש להוסיף כי למעשה ההתנהגות הרצויה לנו יכולה להיטיב גם עמם, חבריהם הנאמנים ביותר של האדם, כחלק אינטגראלי מהחברה האנושית, המהווה, בסופו של דבר, את הסביבה בה הם חיים.
בשורה התחתונה התחושה הרווחת כי כלבינו רגישים להלכי הרוח שלנו, קיבלה בהחלט אישוש מדעי חשוב בניסוי של מכון המחקר מסרלי של האוניברסיטה לרפואה ווטרינרית בווינה, אוסטריה. אז בפעם הבאה שאתם תוהים איך ללמד את כלביכם את ההתנהגות הרצויה וההולמת, תנו להם חיזוקים חיוביים. לא יהיו שמחים יותר מהם על כל חיוך שלכם!
הנכם מוזמנים ליצור אתנו קשר בטלפון, או להשאיר פרטים דרך האתר: