האסקי סיבירי – Siberian Husky
היסטוריה
הדעה הרווחת היא שמקורו של ההאסקי הסיבירי הוא בשבט הצ'וקצ'י, נוודים סיביריים, שפיתחו את הגזע כדי לסחוב מטענים כבדים למרחקים ארוכים בתנאי אקלים קשים ביותר. ההיסטוריה שלהם יחסית מעורפלת, אך בדיקות DNA מראות שהם מגזעי הכלבים הוותיקים ביותר. אנשי הצ'וקצ'י השתמשו בהם גם ככלבי מזחלות וגם ככלבי משפחה (ההאסקים ישנו עם ילדיהם וסיפקו חום ורוך בלילות הקרים).
הגזע יובא לאלסקה ב-1908 ככלב מזחלות בתקופת הבהלה לזהב, והייצוא נמשך עד שהגבולות הסובייטיים נסגרו ב-1930 על ידי הממשלה. למרות זאת, הגזע שגשג באמריקה הצפונית, וזכה להכרה כגזע באמריקה ב-1930 ובקנדה ב-1939.
אילוף האסקי סיבירי
כלבי האסקי סיבירי הם בעלי מזג עדין ועליז – כלבי משפחה מצוינים. חברתיים ורגועים, אך גם אנרגטיים, במיוחד כגורים. הם טובים עם ילדים וידידותיים לזרים, ואינם מתאימים לשמש ככלבי שמירה – הם בקושי נובחים ואוהבים את כולם. הם חכמים ונוחים לאילוף, אבל יגיבו להוראות רק אם יזהו את בעליהם כדומיננטי. אם הבעלים לא יפגין בטחון, הם לא יראו טעם בלציית. צריך לאמן אותם בצורה סבלנית ועקבית, שכן אם הכלב לא יזהה את בעליו כמנהיג הלהקה, הוא ינצל זאת לרעה ויתנהג בצורה שובבה ועקשנית. תחילת התהליך עלול להיות קשה, שכן הם משתעממים בקלות ונוטים ליילל הרבה.
עדיף לא להשאירם לבד לתקופות ארוכות בלי לאפשר להם לפרוק אנרגיות לפני כן. האסקי בודד או האסקי שאינו זוכה למספיק פעילות פיזית ומנטלית עלול להיות הרסני למדי.
גובה
זכרים: 53-60 ס"מ
נקבות: 51-56 ס"מ
משקל
זכרים: 20-27 ק"ג
נקבות: 16-22.5 ק"ג
תוחלת חיים
12-15 שנים
טיפוח
הכינו את שואבי האבק. האסקים משירים פרווה פעמיים בשנה, ובתקופה זו צריך להבריש אותם כל יום.
אלו שחיים באזורים קרים יותר משירים פחות פרווה מבאזורים חמים, אך אפשר להימנע מהצטברות פרווה על רהיטיכם אם תדאגו להבריש אותם פעם בשבוע בנוסף להברשה המוגברת באביב ובסתיו. הם כלבים נקיים למדי ולרוב צריך לקלח אותם רק אם הם עושים משהו כמו להתפלש בבוץ.
יש לגזור את הציפורניים שלהם מדי פעם (אם אתם שומעים אותם מתקתקים על הרצפה, כנראה הגיע הזמן) אך בזהירות – חשוב לזכור שלכלבים יש כלי דם בציפורניים. מומלץ גם לבדוק את אוזניהם ולוודא שאין סימני זיהום כמו אדמומיות או ריח רע.
הנכם מוזמנים ליצור אתנו קשר בטלפון, או להשאיר פרטים דרך האתר: