שפיץ גרמני – German Spitz

היסטוריה

השפיץ הגרמני הוא צאצא של כלבי הרועים הנורדיים הפרוותיים ביותר, כמו הסמויד והלאפהאנד הפיני. הדעה הרווחת היא שהוא הגיע לאירופה עם הוויקינגים. ספרות גרמנית מזכירה כלבי שפיץ גרמנית מאז 1450. השפיץ הענק ושפיץ הצעצוע תמיד שימשו ככלבי לוויה, בזמן השפיץ הסטנדרטי היותר נפוץ שימש כעובד חווה נאמן ורב פעלים. שפיץ הצעצוע הקטנטן הגיע לאנגליה מפומרניה שבגרמניה, ושם אימץ את השם פומרניאן. הוא היה מהכלבים האהובים על המלכה ויקטוריה, ומאז הפך להיות גזע נפרד.

אופי

כלבי שפיץ הם שמחים, ערניים וקופצניים. הם אוהבים לקפוץ ולעמוד על רגליהם האחוריות, ומאד נהנים מחברתם של בני אדם. מומלץ ללמד אותם מגיל צעיר שמותר לנבוח רק כמה פעמים כשהפעמון מצלצל או כשמגיעים אורחים, ולהקפיד על העניין. הם מאד סקרניים ומלאי אנרגיה, וחשוב להבהיר להם שהבעלים הוא הבוס ומנהיג הלהקה, או שהם יסרבו להקשיב למילה ויהפכו תובעניים ועקשנים. אם לא מבהירים להם מי מנהיג הלהקה, גם לא ניתן לסמוך עליהם עם ילדים, שכן הם עלולים להפוך לחוצים ועצבניים בסביבתם. למרות זאת, אם מבהירים לילד להתנהג בצורה דומיננטית ואסרטיבית, הם יכולים להסתדר היטב. הם מתאימים ככלבי לוויה לאנשים מבוגרים. הם זקוקים להרבה פעילות פיזית, גירויים, והזדמנויות לפרוק אנרגיה.

גובה

29-36 ס"מ

משקל

10.5-11.5 ק"ג

תוחלת חיים

13-15 שנים.

טיפוח

לשפיץ פרווה ארוכה ויש להברישה לעיתים קרובות כדי למנוע קשרים. בנוסף, הם לא נהנים מהטיפוח, אז יש לחנך אותם להישאר במקום בזמן כל מפגש עם המברשת. יש לבדוק את אוזניו כדי לוודא שאין סימני זיהום מדי פעם, ולגזור את ציפורניו כשהן מתארכות יתר על המידה אם הוא לא שוחק אותן באופן טבעי, אבל מאד בזהירות – אם אין לכם ניסיון בדבר, בקשו הנחיות מווטרינר או ספר כלבים.